הגדרה -מינוח לשוני

קביעת תנאי, יצירת תלות בין קיומו של דבר אחד לדבר אחר.

התנייה קלאסית:

איוואן פבלוב היה מדען ופיזיולוג  רוסי אשר בשנת 1904 זכה להכרה עולמית כאשר קיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על עבודותיו בחקר מערכת העיכול,  במהלך מחקריו אלו על מערכת העיקול ביסס את המושג של התניה קלאסית.

הניסוי:

 ידוע כי כל כלב נוהג, כרפלקס, לרייר כאשר מוגש לו מזון. פבלוב גילה כי כלביו נהגו לרייר עוד כשהופיע בדלת החדר. הוא הסיק כי הם קישרו בין הופעתו לבין המזון שיקבלו, אף אם לא הגיש להם אותו. פבלוב ביצע ניסוי כדי לחקור תופעה זאת.

מושגים:

רפלקס - תגובה אוטומטית מולדת (לא נרכשת) של אורגניזם, המתרחשת בעקבות גירוי ספציפי.
גירוי בלתי מותנה - גירוי המעורר תמיד, ללא תנאי, את התגובה הרפלקסיבית, כדוגמת מזון, מיום היוולדו מזיל הכלב ריר למראהו.
תגובה בלתי מותנית - תגובה רפלקסיבית המתרחשת לאחר הופעתו של הגירוי הבלתי מותנה.
גירוי מותנה - הוא גירוי מלאכותי, שמתבצע רק אחרי למידה ואימון גירוי נייטרלי, שבמקור לא יצר באורגניזם תגובה מותנית. רק לאחר הופעת הגירוי הבלתי מותנה נוצר קשר אסוציאטיבי המעורר את התגובה המותנית.
תגובה מותנית - תגובה הנלמדת לגירוי המותנה, והיא תלויה בניסיונו של בעל החיים.

שלבי הניסוי:

שלב הראשון: שלב הבקרה:

1. ניתן מזון לכלבים ונמדדה כמות הריר שהוציאו מפיהם. המזון הוא גירוי בלתי מותנה, והריור היא תגובה בלתי מותנית. הוצאת הריר זה פעולת רפלקס אוטומטי.
2. פבלוב הציג גירוי מותנה (צילצל בפעמון) כדי לבדוק שהגירוי לא משפיע על הכלב, לפני תהליך הלמידה וראה שהכלב אינו מרייר בשל צלצול הפעמון.

שלב השני: שלב הרכישה:

 פבלוב מציג לכלב גירוי מותנה (השמיע צלצול פעמון) מיד ובצמוד גירוי בלתי מותנה (הגיש לכלבים את מזונם). פבלוב חזר מספר פעמים על שלב זה ורואה שהכלב מגיב (פבלוב הגיש לכלב בשר בזמן שצלצל בפעמון - והכלב רייר). שלב זה הוא מבצע מספר פעמים כדי ליצור את ההתניה.

שלב השלישי:שלב המבחן:

פבלוב מציג לכלב את הגירוי המותנה ובודק אם נוצרה התנייה כלומר האם הכלב קישר בין הגירוי המותנה לבין הגירוי הבלתי מותנה. התוצאה הינה שכאשר פבלוב השמיע את הפעמון לבדו, ולא הגיש מזון. לאחר מכן עצם השמעת הפעמון לבדו גרמה לכלבים לרייר, מתוך ציפייה לקבלת מזון.

 לסיכום:

הפעמון שהיווה גירוי מותנה הבא לפני המזון שהוא גירוי בלתי מותנה, הביא לתגובה בלתי מותנית, הריור. בסוף הניסוי הפעמון עצמו, הגירוי המותנה, הביא לתגובה מותנית, הריור.
המזון הוא גירוי בלתי מותנה – רפלקסיבי, מיום היוולדו מזיל הכלב ריר למראהו.
גירוי בלתי מותנה (מזון) -> תגובה בלתי מותנית (ריור)

גירוי מותנה (פעמון) ואחריו גירוי בלתי מותנה (מזון) -> תגובה בלתי מותנית (ריור)

גירוי מותנה (פעמון) -> תגובה מותנית (ריור)

מושגים בהתנייה קלאסית:

רפלקס האוריינטציה – התגובה הטבעית לגירוי כלשהו. (לדוגמה: כלב המפנה ראשו לכיוון הפעמון המצלצל)
צעד למידה - כל פעם במהלך הרכישה בו מקשרים בין הגירוי המותנה לגירוי הבלתי מותנה.
עקומת רכישה – הדרך לבטא את עוצמת רכישת התגובה המותנית של האורגניזם הלומד.
גירוי אפטיטיבי – גירוי הנעים ללומד.
גירוי אברסיבי – גירוי שאינו נעים, בהתניית גירוי אברסיבי ברוב המכריע של המקרים מספיק צעד למידה אחד כדי ללמד את האורגניזם.
זיווג מקדים – הדרך לבצע התניה קלאסית באמצעות הופעת הגירוי המותנה (נייטרלי) לפני הופעת הגירוי הבלתי מותנה.
זיווג בו זמני – הופעת שני הגירויים בו זמנית.
זיווג מאחר – הופעת הגירוי המותנה לאחר הגירוי הבלתי מותנה.

נמצא כי הזיווג המקדים הוא היעיל ביותר בתהליך ההתניה הקלאסית, וכן כי ההתניה עוצמתית יותר ככל שהזמן בין הופעת הגירויים פוחת.

הכחדה – אם לאחר למידת ההתניה הקלאסית, לא יופיע הגירוי הבלתי מותנה לאחר הופעת הגירוי המותנה, תיפסק התגובה המותנית. הלמידה מוכחדת, כאשר הניבוי לא בתוקף (דיכוי).

רכישה – כאשר הניבוי של מה שנלמד מחוזק, רכישת התגובה המותנית מחוזקת.

החלמה ספונטאנית – פבלוב גילה כי לאחר שלב הדעיכה מגיע שלב בו חוזר הכלב להגיב בריור למשמע פעמון, אם כי בעוצמה פחותה מבעבר; נראה כי הקשר בין הגירוי המותנה לתגובה המותנית נשמר במידה מסוימת.

התניה מחודשת – כשיוצמד מחדש הגירוי המותנה לגירוי הבלתי מותנה לאחר זמן מה בו לא היה שימוש בהתניה הקלאסית שנלמדה, עוצמת ומהירות הלמידה תהיה חזקה מהפעם הראשונה בה נלמדה ההתניה. זו הוכחה לכך שהלמידה לא מוכחדת לחלוטין.

הכללה – אורגניזם העובר תהליך של התניה קלאסית, עלול לכלול גירויים רבים באותו המשקל של הגירוי המותנה, אותו למד לקשר לגירוי הבלתי מותנה, לדוגמה: כלב שמכיר צליל של קליקר/משרוקית  אך מגיב גם לקליקר/משרוקית מסוג אחר עם צליל אחר.

הבחנה – בהמשך ילמד האורגניזם להבחין בין הגירויים הניטראליים שצרף בטעות לגירוי המותנה היחיד, וזאת בעזרת הכחדה: הוא יראה כי הגירוי הבלתי תלוי לא מופיע לאחר הגירויים שהכליל.

התניית נגד – דרך טיפול בהתניה קלאסית שלילית שנוצרה בעזרת התניית הגירוי הנייטרלי בגירוי בלתי מותנה נעים, לדוגמה:כלב שקיבל מכה בעלייה לרכב או שהרכב היווה עבורו מקום מלחיץ ומסרב לעלות לרכבים, כי הוא מקשר בין הכאב/פחד לרכב. התניית הנגד היא להפוך את הרכב למשהו חיובי כדוגמת להאכיל אותו ברכב וכך העלייה לרכב עשויה להיות מקושרת עם גירוי נעים.

התניה אופרנטית

(או התניה אינסטרומנטלית) היא מושג מרכזי בפסיכולוגיה הביהביוריסטית, ולפיה בעלי חיים ובני אדם משנים ומשכללים את התנהגותם, בעקבות החיזוקים אשר מתקבלים כתגובה למעשיהם. התניה זו התגלתה במחצית הראשונה של המאה ה-20 על ידי החוקר האמריקני פרדריק סקינר כפיתוח להתניה הקלאסית של איוואן פבלוב.
פעולתה של התניה זו היא בעצם בכך שהיא מלמדת את הנבדק לנקוט פעולה או להימנע מפעולה כדי להשיג או להימנע ממשהו. מה שאומר - התניה אופרנטית היא שינוי בתדירות התגובה כתוצאה מקבלת חיזוק לאחר ביצוע התגובה.

הניסוי של סקינר:

חולדה הוכנסה לתוך תיבה, ובה דוושה.

שלב ראשון- נרשם מספר הלחיצות של החולדה על הדוושה, אך הלחיצות לא יצרו שינוי כלשהו.

שלב שני- ישתחרר מזון לאחר כל לחיצה של החולדה על הדוושה ונמדדו מספר הלחיצות.

תוצאה- סקינר מצא שבשלב השני גדלה בהדרגה התדירות של הלחיצות של החולדה על הדוושה עד אשר החולדה הפסיקה ללחוץ על הדוושה מכיוון שהיא הייתה שבעה. מסקנתו של סקינר הייתה שהחולדה ידעה לקשר בין פעילות הלחיצה על הדוושה לקבלות המזון, במילים אחרות, היא למדה ללחוץ על הדוושה על מנת לקבל מזון.

הגדרות:

חיזוק: מחזק (מגביר) התנהגות רצויה.

חיזוק חיובי: מתן גירוי נעים לאחר ביצוע פעולה רצויה כלשהי, במטרה להגביר אותה. החיזוק צריך להיות מותאם לכלב וליצרים שלו יכול להיות מסוגים שונים: עידוד (אינטונציה), צו'פר (נקניק), כדור, שפת גוף שמחה ואף מספר חיזוקים במקביל.

חיזוק שלילי: הסרה או הפחתה של גירוי לא נעים כתגובה לביצוע פעולה רצויה כלשהי, במטרה להגביר אותה. כדוגמת: תיקון ברצועה או לחיצה עם האצבעות, טון נמוך שפת גוף כועסת, שני סוגי חיזוקים אלה - החיובי והשלילי, משפיעים באותו אופן: שניהם מגבירים את תדירות הופעת התגובה. ההבדל הוא בכך שחיזוק חיובי הוא נתינת דבר מה חיובי ללומד, ואילו חיזוק שלילי הוא הסרה או הפחתה של דבר מה שלילי.

חיזוק מלא: חיזוק הניתן בכל פעם שהתגובה מתבצעת.

חיזוק חלקי: חיזוק הניתן רק בחלק מהפעמים.

עונש: מפסיק (מדכא)- התנהגות בלתי רצויה

ענישה חיובית – הצמדת גירוי לא נעים לפעולה, כדוגמת תיקון – כלב קורע חפץ שהיה אסור לו ונתפס בזמן מעשה, מקבל צעקה ותיקון עם הרצועה.

ענישה שלילית – משהו שלוקחים, הרחקת פרס המתרחשת בצמידות לעשיית פעולה על ידי הכלב –כדוגמת כלב עזב שרוול ואני לוקח לו, הפסדת את הטרף שלך כי עזבת אותו.

למידה אסוציאטיבי

תהליך שבו נחשף בעל החיים לגירויים ותגובות, שני דברים קשורים או יותר, כאשר בין הגירויים יש קשר מסוים והתנהגות הכלב מראה שהוא מודע לקשר הזה.

למידה לא אסוציאטיבית

למידה שבמהלכה נחשף הכלב לאותו גירוי ועל ידי כך פוחתת תגובתו לגירוי זה:
לדוגמא כלב שמתאמן ושומע לראשונה רעש של ירייה. בהתבסס על הנחה שכלב זה לא שמע ירי מעולם או רעש דומה לירי אזי תגובתו הראשונית במידה והוא נחשף היטב תהיה סקרנות לראות מה מקור הרעש, יסובב את ראשו ויתכן ואף יפסיק את פעולתו. בהדרגה אם נמשיך לבצע פעולה זו אימון אחר אימון הכלב אולי יסובב את ראשו ובהמשך את אוזניו ועיניו שלב אחרי את אוזניו ולבסוף נוצרת למידה לא אסוציאטיבית ונוצר התרגלות של הירי במהלך האימון.
ההתרגלות גורמת לכלב שלא להגיב על גירוי שאינו גורר אחריו התרחשויות מזיקות, או להגיב עליו באופן מזערי בלבד.
גירוי חדש עלול להצביע על מצב סכנה חדש או הזדמנות חדשה ולכן במחשבה הכלבית כלב שיגיב למצב זה בערנות מרבית יש סיכוי טוב יותר לשרוד ההתרגלות מאפשרת הבחנה בין אירועים מוכרים וחדשים, מונעת בזבוז זמן ואנרגיה וכך הכלב מתאים את עצמו לנסיבות הסביבה המשתנות.